#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה דין קטן או גוי שקידשו, והגדיל ונתגייר?<br>והאם איירי רק למנה ומאתיים או גם לתוספת?<br>ומה הדין אם חידשו דבר מה?	"תנן דכתובתה קיימת, שע""מ כתובה הראשונה קיימה.<br>ולר""ה הוא על מנה ומאתיים, ולרב יהודה גם על תוספת.<br>אך הביאו מברייתא דמפורש דקאי רק על העיקר, ואיתותב רב יהודה, ואמרינן דלישנא דמתני' אטעיתיה.<br>והיכא דחדשו תוספת כ""ש, גובה מה שחידשו. (בנוסף למנה ומאתיים, אך בלא התוספת הראשונה, למאי דקי""ל כר""ה הנ""ל)."	כתובות דף צ		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מה מבואר במשנה לעניין גביית הכתובה במי שהיה נשוי ב' נשים ומת?<br>ומה סברו לדקדק מזה לעניין בע""ח מאוחר שקדם וגבה? ומה הדחייה? (2)"	"ראשונה ויורשיה קודמים לשנייה ויורשיה.<br>לל""ק דקדקו מלשון קודמת דאם תפסה תפסה. ודחו דקודמת לגמרי, וכדתנן בן קודם לבת.<br>לל""ב דקדקו מהא דלא נקט שאם תפסה תפסה דל""מ תפיסה, ודחו דלא נקט הכי אגב סיפא דכתובה קודמת לבנים דיכרין, דהתם ל""מ תפיסה דירתון תנן."	כתובות דף צ		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מה מבואר במשנה בדין הכתובה בנשא את הראשונה ומת, נשא שנייה ומת הוא?<br>ואלו ג' ש""מ לסתמא דגמ'?<br>ומה דחה רב אשי על ב' הדברים הראשונים?"	"דשנייה ויורשיה קודמים ליורשי ראשונה, דהיא כבע""ח וקודמת להם הבאים מתורת בנים דיכרין דהוי כירושה.<br>וש""מ דרק קודמת אבל אם יש גובה גם הראשונה, ש""מ אחת בחייו ואחת במותו יש לה כתובת בנים דיכרין ול""ח לאינצויי. ודחה רב אשי דדילמא קודמים לנטילה מדין ירושה.<br>וש""מ דכתובה נעשית מותר לחברתה, שהרי לא הוזכר דאיכא מותר דינר. ודחה רב אשי דאימא דאיירי כשיש מותר.<br>וש""מ כתובת בנים דיכרין לא גביא ממשעבדי, דאל""כ יטרפו מבני השנייה."	כתובות דף צ		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"""מתו אחת בחייו ואחת במותו בן ננס אומר יכולין בני הראשונה לומר לבני השניה בני בעלת חוב אתם טלו כתובת אמכם וצאו ר' עקיבא אומר כבר קפצה נחלה מלפני בני הראשונה ונפלה לפני בני השניה.""<br>מה ההכרח דאיירי כשאין מותר דינר?<br>במאי פליגי לסברת בני בית המדרש?<br>ולדעת רבה? ומה החילוק בין הדברים?<br>ומה הקשו לדרכים אלו?<br>ואיך פירש רב יוסף את המחלוקת?"	"בע""כ איירי כשאין מותר, דא""כ מאי 'וצאו' הרי לכה""פ את המותר יש להם לרשת.<br>אי כתובה ובע""ח נעשית מותר לחברתה.<br>ולרבה לכו""ע בע""ח נעשה מותר הואיל והוטל על כולם, והמח' בכתובה דיורשי הכתובה לא פרעו ונמצא שלהם לא היתה ירושה ונעקרה ירושה דאורייתא.<br>והקשו דא""כ אם יש שם מותר מיבעיא ליה, דלא קפצה הנחלה לגמרי.<br>ולזה פירש רב יוסף דפליגי באחת בחייו ואחת במותו אם יש לה כתובת בנים דיכרין או חיישינן לאנצויי."	כתובות דף צ		
